<h1>תשובות גאונים קדמונים סימן כ"ג</h1>
<h2>דף סט.</h2>
(לרב נחשון). (שאלה) והא דאמר רב ששת אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב נידה שהפסיקה טהרה בשלישי שלה סופרתו למניין שבעה, ששאלתם הילכתא כותיה או לא. (תשובה) כיון דאוקמיה רבנן בנידה ושאלתם אותה בנידה הוצרכנו לפרשה מתניתין (ס"ח ע"א) דקתני הזב והזבה שבדקו עצמן יום ראשון ומצאו טהור ושאר הימים לא בדקו, ר' אליעזר אומר הרי אילו בחזקת טהרה, ר' יהושע אומר אין להם אלא יום ראשון ויום שביעי בלבד, ר' עקיבא אומר אין להם אלא יום השביעי בלבד. ואמרינן ר' יוסי ור' שמעון אמרי [נראין] דברי ר' אליעזר מדברי ר' יהושע, ודברי ר' עקיבא מדברי כולם, אבל הלכה כר' אליעזר. והשתא דקיימה הלכה כר' אליעזר דזב וזבה שבדקו עצמן יום ראשון ויום שביעי ומצאו טהור ושאר הימים לא בדקו הרי הן בחזקת טהרה, וקא בעיין בעיא זב וזבה שבדקו עצמן יום ראשון ויום שביעי ומצאו טהור ושאר הימים לא בדקו לר' אליעזר מהו, כי מטהר ר' אליעזר היכא דבדקו עצמן יום ראשון ויום שביעי, דאיכא תחילתן וסופן, אבל הכא דלא בדקו עצמן ביום השביעי אלא ביום שמיני לא מטהר, דתחלתן איכא וסופן ליכא, או דילמא כיון דאיכא תחילתן אע"ג דליכא סופן אפילו הכי מטהר ר' אליעזר. אמר רב היא היא, ומאי היא היא, אין הכי אמר ר' אליעזר. ור' חנינא אמר תחלתן וסופן בעין לדברי ר' אליעזר. והכא בהדין בעיא תחלתן איכא וסופן ליכא ולא מטהר ר' אליעזר. ורב ור' חנינא הלכה כרב. ומקשינן לרב מיתבי ושוין בזב וזבה שבדקו עצמן יום ראשון ויום שביעי ומצאו טהור שאין להם אלא יום שמיני בלבד, הוה ליה כר' חנינא דאמר תחילתן איכא וסופן ליכא, והוינן בה מאי שוין לר' אליעזר ור' יהושע ותיובתא דרב דאמר היא היא. ודחי לה רב ואמר האי שוין ר' יהושע ור' עקיבא. וקא אמר רב מימרא אחרינא לדברי ר' אליעזר, רב ששת אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב נדה, נדה כולי, ואמרינן נידה סלקא דעת' למה לה (ספורים) [ספורים], אימא זבה שהפסיקה טהרה בשלישי שלה סופרתו למניין שבעה, ומשבשינן לה. אמר ליה רב ששת לרב ירמיה בר אבא לימא לכותאי אמרה רב להאי שמעתא, דאמרי יום שפוסקת בו סופרתו למניין שבעה. ומתרץ כי קאמר רב בר משלישי. בר משלישי פשיטא, אלא הכין מתרצה, דלא בדק יום ראשון דהלין שבעה דבתר שלשה דזבה אלא עד יום השביעי. אי הכי הני תרתי דרב למה לי, חדא דאמר רב היא היא, חדא אמר רב זבה שהפסיקה טהרה בשלישי שלה. דלא דמיין תרווייהו להדדי ולא מפשטא חדא מחברתה, אלא הך קמייתא קא אמרינן בדקו עצמן יום ראשון ויום השמיני ולא בדקו יום השביעי, דהוה ליה תחלתן ולא סופן, הא דרב ששת קא אמר דלא בדקו ביום הראשון אלא ביום השביעי, דהוה ליה סופן אע"פ שאין תחלתן. מהו דתימא הא קמיתא היא, דכוון דבדיק ביום ראשון איתחזק בטהרה, אבל הא דרב ששת דלא בדק עד יום השביעי אימא לית חזקה דטהרה ולא מטהר ר' אליעזר בכי הדין מעשה, קא משמע לן דכי הדא מטהר רבי אליעזר. והילכתא היא, דליכא דפליג עליה דרב, וסליקת שמעתא כולה כר' אליעזר, וכי דתריצו רבנן לתרתין (שנין) [הני] שמעתתא דרב.
